ההיסטוריון האינטלקטואל פרופסור זאב שטרנהל, קריאה ביקורתית

ההיסטוריון האינטלקטואל פרופסור זאב שטרנהל, קריאה ביקורתית

בטח קראתם את המאמר של פרופסור זאב שטרנהל הסכם שכולו כניעה פלסטינית (הארץ, דעות, 18.04.2014).
אם אתם לא שמאלנים מתלהבים, שמחבקים אבטומטית כל טקסט מהצד שלהם, אז אולי אפילו שמתם לב לכשלים הבולטים בטקסט של ההיסטוריון פרופסור זאב שטרנהל. אולי אפילו תרצו לחשוב שוב ואני כאן כדי לעזור.

בפסקה הראשונה יוצר שטרנהל לוגיקה חדשנית לפיה, אם היהודים מסכימים לחלוקת הארץ זה בדיוק הסימן לכך שהם לא מוכנים להתפשר על בעלותם הבלעדית עליה.

הפסקה השנייה היא כבר עיוות של ההיסטוריה, במידה כזאת שלדעתי יש לשקול את שלילת התואר היסטוריון מאדון שטרנהל.
תבינו, הוא צודק בכך שהויכוח בין הזרמים השונים בציונות היה על האמצעים ולא על המהות. הוא רק שוכח להגיד למה; כי על המהות היתה הסכמה. ולא רק זאת, אלא שאפילו היו הוגי דעות בנושא הזה של המהות. מישהו אמר הרצל?!
כלומר, ההיסטוריון טועה במקרה הטוב ומטעה במקרה הפחות טוב. בשני המקרים הוא אינו ראוי לתואר היסטוריון.

כמה מכם קראו את ספריו והגותו של השטרנהל? אז גם אני לא מומחה ליצירותיו של האיש, אבל אני מספיק בטוח לזרוק פה כפפה לחובבי היסטוריה: כל מחקריו של שטרנהל הם במעטפת, פרשנות של הקנקן ולא של מה שבתוכו. זה לא אומר שמחקריו אינם בעלי ערך, אבל זה אומר שהם מתייחסים לתופעות חיצוניות של התהליכים אותם חקר ופירשן ולא למהות (כן, גם לי מותר להשתמש במילה ‘מהות’). כאמור, אתם מוזמנים לבדוק במו עצמכם.

בפסקה השלישית של מאמרו קובע שטרנהל כי הסכמה של הפלסטינים לעיקרון של ‘שתי מדינות לשני עמים’ היא כניעה טוטאלית המבטאת נחיתות מודעת לעצמה.
מה אתם מבינים מזה? בדיוק, שהפלסטינים צריכים להילחם עד מותו של רעיון מדינת היהודים.
אם אתם מתקשים לעכל אני אלעס את זה עבורכם; לכל אורך המאמר שטרנהל שולל את הלגיטימיות של הציונות ושל פירותיה. הוא בעצם מציג את הציונות כעיוות היסטורי ומוסרי שמבוסס על נכלוליות זדונית. מהעלייה הראשונה עד היום אין שום דבר פרט לזדון הציוני.
יאפ, הוא היסטוריון.

באותה פסקה הוא כולל את מערכת המשפט הישראלית כחלק מכוחות האופל. אז נכון שגם לי יש מה להגיד על מערכת המשפט הישראלית, אבל הכוונות של שטרנהל בביקורתו הן שונות. שטרנהל פשוט סוגר את כל הפינות ליצירת דמון הוליסטי, “מפלצת כיבוש” על רמ”ח ושס”ה.
לפי תיאוריו של שטרנהל, הציבור (כל היהודים בארץ ישראל, חוץ ממנו) הוא בסך הכל ערמת קשקשים על עור המפלצת.

הפסקה הרביעית, הקינוח, היא ערמת הדמגוגיה של הסמולניזמוס לדורותיו, שנלעסת יומיום בכל הערוצים. אבל בואו בכל זאת נתייחס בקצרה לעניין הזה של ‘דרום אפריקה’.
כהיסטוריון שטרנהל ודאי היה צריך להבין כי יש שני הבדלים תהומיים בין דרא”פ לבין ארץ ישראל: 1. אפליה זה לא בסדר אבל זה לא אפרטהייד, 2. בארץ ישראל לשני הצדדים יש זיקה לאדמה.
אלא שכאמור, פרופסור זאב שטרנהל בכלל לא סופר את הזיקה של היהודים לארץ ישראל.

שטרנהל מסיים בקריאה נואשת לעולם הנאור לעשות מעשה. בדיוק, להכניע את היהודים.

יש עוד מה לטחון במאמר הזה, אבל בטח הבנתם את האוירה. שטרנהל למד להיזהר בלשונו מאז ששלח את הטנקים לדרוס מתנחלים, אבל הכל שם. הלכה למעשה, כל מה שנותר לו לעשות כדי לנעול את תמיכתו המוחלטת בטענותיו של האויב הוא לחתום על האמנה הפלסטינית.
עיצבן אתכם המשפט האחרון? אז תבליגו כמו שהבלגתם כאשר שטרנהל אמר ‘דרום אפריקה’.

אגב, לידיעתכם; ההגדרות של פרופסור שטרנהל בנושא ‘אזרחות’ הן רק דעתו האישית. אין שום נוסחא בינלאומית מוסכמת בנושא, כך שגם דעתכם בעניין יכולה לתרום, לא רק דעתו של האינטלקטואל.

זהו, הגענו לאינטלקטואל מהכותרת, מונח שסובל מדימוי בעייתי מאוד לייטלי.
אם אתם לא מבינים למה, תקראו שוב.

***
התמונה: טבעת מביוס

  • “לכן מגוחך לצפות מהצבא שינהג בשטחים בהגינות מינימלית, כשם שקשה לתאר את בית המשפט העליון מקפיד על יחס שוויוני כלפי יהודים ופלסטינים. מאז תחילת ההתנחלות ועד ימינו, מוסד זה, המהווה סמל כביכול של ליברליזם ודמוקרטיה, מתפקד כמו הצבא, המשטרה והשב”כ, כזרוע מזרועות הכיבוש.”

    ציטוט המשפט מתוך המאמר מושא הפוסט היה הכרחי. לקרוא ולא להאמין. קראו אותו בבקשה שוב ושוב.
    הבנתם? – אינכם צריכים להמשיך לקרוא את התגובה שלנו.

    לא הבנתם? – יאללה לעסק:

    מגוחך לצפות מהצבא שינהג בשטחים בהגינות מינימלית? פרופסור שטרנהל, כהיסטוריון עליך להשוות את היחס הניתן ע”י צבאות כיבוש בכל המקומות בעולם. תתפלא, היחס שנותן צה”ל לפלשתינאים הוא במקום הראשון בהגינות ובמוסר. מתי לאחרונה בדקת את היחס שקבלו הצ’צ’נים מהרוסים? או העירקים מן האמריקנים?

    קשה לתאר את בית המשפט העליון מקפיד על יחס שווה כלפי יהודים ופלסטינים? פרופסור שטרנהל אינו קורא פסקי דין. זוהי בפירוש האשמה הגובלת בהוצאת דיבה ולשון הרע במיוחד על פרופסור אהרן ברק ומאיר שמגר.

    בית המשפט… מתפקד כמו הצבא, המשטרה והשב”כ, כזרוע מזרועות הכיבוש? הלו, משהו השתבש לו לפרופסור שטרנהל עם העובדות. בית המשפט הוא שמצר את פעולותיהם של כל הגופים שמנה, תוך שמירה על זכויות האדם (כן כן ) של הפלשתינאים ועל קיום החוק הבינלאומי ככתבו וכלשונו..

    לסיכום, לא קראנו את מאמרו של המלומד לפני שהבאת אותו. תודה שהבאת. הביקורת שלך נכונה ובמקום.

    שמחים שיכולנו לתרום הגיג או שניים בעניין.

  • מי שמאמין לא מפחד
    :-0

  • עמי עמית.

    לא יעזור כלום…השמאלנים ימשיכו להשמיץ את צהל
    הרי כך הם מוצאים כותרות לעצמם..
    אישית איני מתיחס לכל מה שעיתון הארץ כותב..
    זה עיתון לאנשים חושבים…כמו שהם רוצים..

  • סליחה , אני מצר על שאיןן ביכולתי לבקר את עבודתו האקדמאית של הטרחן הזקן. ואני בטוח שהוא היסטוריון מהולל ורם מעלה (באמת) אבל כפי שפרופסור אריאל רובינשטיין (הכלכלן) מסביר מזה שנים שכלכלה היא מדע מרתק וחשוב אולם יש להשמר משמר רב מהאפשרות שיישמו אותו בשאלות כלכליות? אותו דבר פרופסורים להיסטוריה. למדנותם אינה ערובה לכך שלא יפלטו שטויות בקצב הרובמה בעניני דיומא. הטרחן הזה מזן איבדתי את העניין בו. איני קורא הגיגיו בעניני דיומא וגם היום לא אטרח. כפי שאיני קורא עצומות שא ב יהושוע עמוס עוז אלמגור ושות’ חותמים עליה? אגב זה לא מעמעם את חטאי הגזענות והכיבוש והרשעות של הארץ הזאת.

  • ותודה לזונות ואני דווקא מאמין שאני אומר זאת…

  • אני לא מתבייש להגדיר את עצמי, כשמאלן.
    די ברורה לי ההתפלגות הטבעית של דעות פוליטיות בהתאם
    לרעיון “פעמון גאוס”. תמיד ישנם את אלו בצד אחד של הפעמון
    שדעותיהם קיצוניות להחריד, ושונות ב-180 מעלות מאלו הנמצאות
    בצידו הנגדי בדיוק של הפעמון.
    אלא שמר פרופ’ שטרנהל באמת יוצא מגידרו להוציא לשמאל
    שם רע…
    ריח רע עולה מדעותיו, כמו הריח שעולה מעמדותיו של חומסקי היושב
    לבטח, בארה”ב.
    מדהים לחשוב שעדיין חיים בינינו ניצולי-שואה שעברו על בשרם זוועות
    תהומיות ואילו בני הדור השני לשואה מצליחים להפיק מעצמם פנינים
    כדוגמת הדעות הקיצוניות של השמאל…
    גם הצד הימני במפה הפוליטית הישראלית אינו חף מאותה טעות איומה,
    אלא שהבאתו של משפט זה לקראת סיום דבריי כאן, אינו מנחם אותי
    ואינו בא לנחם גם אחרים.
    הקיטוב בעם אינו כה עצום כפי שהוא מוצג לשווא ע”י הפופוליטיקאים.
    קומץ קטן עד מאוד אחראי להבאת דעותיו אל מרכז הבמה הציבורית
    ודבריהם/רעיונותיהם/דעותיהם (שלא לומר, מעשיהם…) אינם אלא
    בחזקת “אדם אשר נשך כלב” (אליבא ד’מרק טוויין) ולכן צל ההרים
    נראה גדול מההרים עצמם…
    כמה חבל…

    אה כן…, תודתי ל’זונות פוליטיות’ על ההפניה לכאן.

  • ניקול.

    בועז 22 יופי של תגובה אהבתי מאוד, כן ירבו אנשים כמוך וכן בימין שיאמרו את הנכון מבלי לחשוש.
    לנו העם היהודי יפה שעה קודם להבין את המתחולל בארצנו ובקרבנו.
    ואני לא מתביישת להגדיר את עצמי, כימנית.
    שבוע טוב ומבורך , מועדים לשמחה.

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *