פרספקטיבה

הבן שלי, הצעיר, הוא גיימר. כלומר, נער שקשה מאוד להפריד בינו לבין הקונסולה או המחשב למשימות חשובות כגון שינה, אכילה, מקלחת ובית ספר.
עכשיו הוא משחק בהתלהבות רבה במשחק מחשב חדש שנראה אחר ומרהיב, והקונספט שלו פנטסטי בפשטותו ובמורכבותו כאחד. למשחק קוראים ‘פרספקטיבה’ (Perspective).

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=SS4r9Fq3beU]

זוכרים את מאריו? אז פרספקטיבה זה אותו דבר, אבל גם במישור וגם במרחב ובלי כל הקישוטים. תנועה דו-מימדית ותנועה תלת-מימדית בעיצוב בסיסי לגמרי, על הסקיצה.

הטריק הוא לעבור ממקום למקום תוך כדי פתרון בעיות והתגברות על מכשולים (זוכרים מאריו?) בין השאר ע”י מעבר בין שני המצבים – דו-מימד ותלת-מימד, מעולם מישורי למרחבי וחזרה.
נשמע לכם מטורף? בדיוק.

את המשחק פיתחו סטודנטים במכללת דיגיפן (DigiPen) וניתן להוריד אותו חינם באתר המשחק.

אני יכול להעיד שהדיון עם הבן על המשחק נתן לו (וגם לי) פרספקטיבה יפה על החלום להיות מפתח משחקי מחשב. למשל, המון מתמטיקה והמון גיאומטריה.

פרספקטיבה נוספת; אני לא משחק במשחקי מחשב. האצבעות שלי עדיין תקועות בפאקמן ואחרי ניסיונות מביכים בפיפ”א הרמתי ידיים ואני רק משוחח על הנושא. עם הילדים. זמן איכות. לא חייבים לשחק, רק להיות בעניין.

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *