רוח אולימפית, המינימום הנדרש

היום יוצאת לדרך האולימפיאדה ה-30 בהיסטוריה המודרנית, פעם שלישית בלונדון. 26 ענפי ספורט, לראשונה כולל אגרוף נשים ולראשונה כאשר גברים ונשים מתחרים בכל הענפים.
את ישראל ייצגו 28 ספורטאים, חלקם בעלי (בעלות) סיכוי משמעותי להעשיר את ארון המדליות האולימפיות של ישראל.

אולימפיאדת לונדון 2012

כמו בכל שנה אולימפית מאז האולימפיאדה ה-20 מינכן 1972, ישראל עוברת גל של רגשות וחיכוך עם רשויות המשחקים האולימפיים בנוגע להנצחת רצח י”א הספורטאים הישראלים באותה אולימפיאדה לפני 40 שנה.

הדרישה כי טקס הפתיחה של האולימפיאדות יכלול דקה דומייה לזכר הספורטאים הישראלים שנרצחו תחת הדגל האולימפי היא – לדעתי – שטות מוחלטת.
למעט באולימפיאדה העוקבת, מונטריאול 1976, בה היה ראוי כי טקס הפתיחה החגיגי יכלול תזכורת עוצמתית לטרגדיה שלהאולימפיאדה הקודמת, אני לא רואה שום טעם לשלב את הזיכרון המדכא במסיבה השמחה בכל 4 שנים.

מה שכן מעצבן מאוד היא העובדה שלא הצלחתי למצוא איזכור ראוי לטרגדיה שהתחוללה באולימפיאדה ה-20 באתר האינטרנט של הועד האולימפי הבינלאומי.
המינימום הנדרש ואת זה צריך לדרוש במפגיע. כי יש הבדל בין חוסר הרצון לקלקל את המסיבה לבין מחיקת האירוע מן ההיסטוריה האולימפית.

בהצלחה לספורטאינו.

***
התמונה: הלוגו האולימפי על גשר הטאוור בלונדון, מתוך פוסט חזותי באתר מאשבל.

דה-מרקר קפה

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *