בין ירושלים לתל-אביב

ביום ראשון 20.05.2012 יחול יום ירושלים תשע”ב. מי שלא זוכר על מה, למה ומתי הנה לינק לויקיפדיה – יום ירושלים.

את היום בו שוחררה ירושלים, 7 ביוני 1967 אני זוכר היטב. הייתי אז בן תשע. אבא כמובן לא היה בבית, אבל ידענו שבתוקף תפקידו אז הוא אינו באזורי סכנה. הפחד הקיומי הגדול של לפני המלחמה כבר התחיל להתפוגג עקב ההבנה שאנחנו מנצחים (אם כי מימדי הניצחון עדיין לא הובנו). האזעקות לרדת למקלט פחתו מאוד. אני וילד שכן שיחקנו במכוניות צעצוע על המרפסת. ואז אמי יצאה אלינו והתחילה לרקוד במרפסת בשירת “ירושלים, ירושלים”.
מחזה מרהיב, תאמינו לי.

לאמי היתה גם סיבה אישית לריקוד הספונטני במרפסת; אמא שלה, סבתי, נולדה בירושלים בסמטה מול הכותל המערבי.

באופן מקרי, כמה שבועות לפני כן הורי לקחו אותי ואת אחי הצעיר (השלישי כבר היה בדרך אבל עוד לא ידעתי) לטיול בירושלים. עמדנו על בלקון בהר ציון משם ניתן היה, בזוית מסוימת של הגוף, לראות פינה קטנה של הכותל ובעיקר את בית סבתא.

אלו הם פכים קטנים שלא מבטאים דווקא כמיהה קמאית לעיר הקודש אלא יחס ערכי לשורשים ולהיסטוריה אישית, משפחתית, שבטית ולאומית.
כמו שכל ילד אמריקני ראוי שימשש בעיניו את הבית הלבן בוושינגטון ויכיר את ערבות ויסקונסין בהן נולדו וגדלו סבא וסבתא, כך ראוי שילד יהודי, קל וחומר יהודי-ישראלי, על אחת כמה וכמה ציוני, יבקר לפחות פעם בחייו בכותל המערבי.
מסעי שורשים משפחתיים הם קצת מורכבים יותר בתוקף הנסיבות ההיסטוריות.

אם תשאלו את אמא שלי היום, היא תגיד לכם שהיא תל-אביבית. אבל היא גם תגיד לכם שאין תל-אביב בלי ירושלים.
מצד שני, בלי תל-אביב אין ירושלים.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=GYr4Fz14C6w]

בהוויה הציונית בארץ ישראל לשני השמות המוניציפאליים האלה – ירושלים ותל-אביב – הצטברה גם משמעות מחנאית. שני מושגים שהמתח ביניהן הוא סך כל הדילמות של מדינת היהודים – קודש וחול, מזרח ומערב, עוני ועושר, התבדלות וקוסמופוליטיות, ימין ושמאל – יו ניים איט.
שתי ערים שכל אחת מהן בטוחה שהיא ראש והשנייה זנב.

המציאות בין ירושלים לתל-אביב דהיום היא של חיכוך לא ידידותי.
אלא שאם אחת מהן תנצח שתיהן יאבדו. כי תל-אביב קיימת בזכות היותה של ירושלים בראש שמחתנו כבר 3,000 שנים, ואלמלא תל-אביב בלי הפסקה ירושלים תהיה ג’רוזלם במקרה הטוב ואל-קודס במקרה הפחות טוב.

ין ינג

יום ירושלים שמח לכל בית ישראל.

***
התמונות: שתי אפשרויות, מקורות לא יודעים.

דה-מרקר קפה

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *