כבר קראתם את חוק המסתננים באתר הכנסת?

בתאריך 09.01.2012 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס’ 3 והוראת שעה), התשע”ב–2012, הידוע בכינויו העממי “חוק המסתננים”.

גם מי שמסכים עם העיקרון שהניע את החוק הנ”ל לא יכול שלא להרגיש איזו התכווצות בבטן. אולי בגלל שהוא (היא) לא קרא את החוק עצמו אלא הסתפק בפרשנויות ובדעות שמילאו את העיתונות ואת האינטרנט.

אז הנה קישור למסמך החקיקה באתר הכנסת – קובץ וורד בן 10 עמודים כתוב בעמודות מעצבנות. יאפ, הרבה פחות נוח לקריאה מהפובליציסטיקה של ג.ל. באתר ‘הארץ’, למשל, אבל הרבה יותר מפורט. נסו ותיווכחו.

נוסח החוק באתר הכנסת

את הדיון הציבורי הובילו כמובן המתנגדים, שלקחו את העניין אתם יודעים לאיפה.
המיקוד היה באותו סעיף של “3 שנים במשמורת”. אלא שהמספר הזה, מסתבר, הוא רק התקרה של שובל תחנות יציאה, שאפילו פותח למסתנן אפשרויות להיקלט בארץ, כלומר למצוא עבודה.
במילים אחרות, אם לא עבדו לטובתו של מסתנן כלשהו כל הסעיפים האחרים, אז 3 שנים זה המקסימום שאפשר להחזיק אותו במשמורת.
כאמור, אתם מוזמנים לעיין ולבדוק אם הבנתי נכון.

אבל בואו נזרום עם המתנגדים ונגיד שהעניין הזה של “3 שנים במשמורת” הוא העיקר וכל השאר שולי וזניח. אז מה יש לנו כאן בעצם?
“חוק המסתננים” הוא חוק הרתעתי. מי שמחפש עתיד חדש במקום אחר צריך להבין שכדאי לו לחפש במקום אחר, כי כאן לא מחכים לו והוא (היא) יגורש בהקדם האפשרי למקום צאתו, אז חבל על הזמן.
ומי שנמלט על חייו סביר שיהיה מוכן לקחת את הסיכון של 3 שנים במשמורת בנגב.

זוהי המשמעות היבשה והעניינית של החוק המבטא מדיניות הגירה קשוחה.

אבל הנושא טעון בהיבטים הומניטריים. לכן החוק כולל את סעיף 30 סעיף קטן א1, ואני חושב שגם את סעיף קטן א2.
הלכה למעשה הוא מבדיל בין שלושה סוגי מסתננים: עבריינים, מהגרים, פליטים.

ליד הקישור לקובץ החוק באתר הכנסת נמצא ההסבר הבא:
החוק מהווה הסדר חקיקתי הבא להתמודד עם תופעת ההסתננות מגבולה הדרומי של מדינת ישראל, המחייבת טיפול מערכתי מקיף והולם שיאפשר התמודדות עמה.
החוק נועד בעיקרו לאפשר החזקה במשמורת למשך תקופה ארוכה באופן משמעותי מזו הקבועה בחוק הכניסה לישראל, תוך קביעת עילות נוקשות יותר לשחרור מהמשמורת. כמו כן, החוק מוסיף את המנגנונים הנדרשים לשם קיום ביקורת על ביצוע צו הגירוש, ועל החזקתם של מסתננים במשמורת. מנגנונים אלו משולבים בחוק כהוראת שעה, לתקופה של שלוש שנים, שבמהלכן תיבחן השפעתו של ההסדר שבחוק על תופעת ההסתננות לישראל.

ההסדר שבחוק מבקש להחיל, דין מיוחד ומחמיר למסתננים, בשונה מהדין החל על שוהים שלא כדין לפי חוק הכניסה לישראל, זאת מאחר ומסתנן הוא מי שנכנס ביודעין שלא דרך תחנת גבול וכניסתו מלכתחילה הייתה לא חוקית.

ועדת הפנים והגנת הסביבה שילבה בחוק תיקונים שנועדו לאפשר את יישומו לאור תכליתו, בצד שמירה על זכויות האדם הבסיסיות של המסתננים. ראשית, נקבע כי סמכותו של ממונה ביקורת הגבולות להורות על שחרורו של מסתנן בתום שלוש שנים מתחילת החזקתו במשמורת לפי שיקול דעתו לא תוגבל למקרים חריגים בלבד.

התיקון השני שבחוק, נוגע לתחולת ההוראות הפליליות הקבועות בחוק. הוראות אלה נקבעו בחוק למניעת הסתננות מ-1954, כחלק מהמאבק בתופעת הפדאיון. משכך, נקבעו הוראות מחמירות יחסית, הן ביחס למסתננים עצמם והן ביחס למי שמסייע להם. מאחר שמאפייניהם של המסתננים כיום שונים, ורוב רובם אינו מסתנן על רקע ביטחוני, לפיכך נקבע בחוק כי ההוראות המחמירות יחולו, בתקופת הוראת השעה, רק לגבי מסתננים חמושים, או כאלה העוסקים בסחר בבני אדם או בסמים.

באשר לאופי המשמורת שבה יוחזקו המסתננים, החוק קובע כי מקום המשמורת יהיה טעון את אישור הממשלה. כן נקבעו בחוק הוראות שנועדו להבטיח, בין היתר, כי מסתננים יוחזקו בתנאים הולמים שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאותם ובכבודם.

ובכל זאת, אם עדיין יש לכם הרגשה לא כל כך טובה בבטן בהקשר של החוק הזה, אנא – נסחו אתם את מדיניות ההגירה של ישראל. נראה מה יצא.
טיפ: נדמה לי ששאלת המפתח היא “כמה?”.
אתם לא חייבים למלא 10 עמודים.

בהצלחה.

***
התמונה: שנון ונשכני; מפגינה נגד “חוק המסתננים” מתבלבלת באומץ בין חזרה למולדת לבין בריחה מהמולדת, מתוך סקירת עיתונות 11.01.2012 באתר ‘העין השביעית’.

דה-מרקר קפה

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *