יאללה, חלאס

101029-web2-big-450

לתפעל בלוג זאת מחויבות. לטפח בלוג זאת עבודה קשה. לשמור על בלוג מוצלח זה כבר מאמץ אמיתי. בקיצור, קריעת תחת.
כל הקונספט של מיקרו-בלוגינג בנוי על העניין הזה – אנשים רוצים להתבטא, להישמע, לשתף ולהשתתף, אבל אין להם זמן, אין להם סבלנות ואין להם תחת.
אז הם מצייצים. קל, מהר, ונוח.

אצלי קיים מימד נוסף – מקצועי. לכן אני נרשם להמון אתרים ושירותים ואפליקציות ומנסה מודולים ומערכות וערוצים עם כל מיני בשורות טכנולוגיות והבטחות שימושיות. זה חלק מהעבודה שלי.
על הדרך מצאתי, כמובן, המון דברים שנדבקו, כאלה שפשוט אימצתי אותם והפכו לחלק מחיי היומיום שלי, בעבודה ובחיים הפרטיים.

הדסקטופ האישי כבר מזמן אונליין (לא חשוב איפה), יש לי פורטל אישי (כעת בשדרוג) שמרכז לי את כל האינטרנט שאני צריך במקום אחד וכמובן אפיקי התקשורת – ותיקים וחדשים. כרטיס הביקור שלי כבר כולל, בנוסף לדוא”ל, גם פייסבוק ולינק-אין. וזה אחרי מחשבה ביקרתית. דהיינו, צנזורה עצמית.
רק שתבינו, יש לי כמה עשרות תיבות מייל שכול אחת מהן פונקציונאלית. אגרגטור הוא צורך חיוני.
אני כבר לא מדבר על שירותי נוחות טריוויאליים כמו יוסנדאיט (מיילים כבדים), פרימו (מחולל PDF), טוויטדק (הפצת ציוצים) ועוד שפע של דברים שלא עולים כסף ופותרים המון בעיות גדולות וקטנות.

את מכלול הפעילויות שלי באינטרנט מכנים בשפה המקצועית “משתמש עוצמה”. ותאמינו לי שאני באופן יחסי על עוצמה בינונית.

בגדול, שם המשחק, בשלב זה של עידן האינטרנט, הוא ‘שיתוף תוך כדי תנועה’. פטפוטים, תובנות, תמונות, סרטונים אונליין, ריל-טיים, לייב, נון-סטופ. קשקשת ברשת סטרימינג בצליל וצבע.
חלק נכבד, אם לא שליש אפילו, של הכלים המקוונים, הנשלטים מהמחשב או מהטלפון, מיועד לחילול קצת סדר בבלגן הוירטואלי. אוגדני RSS, קונסולות ציוצים, מחברי הפצה, יומני HTML ועוד כל מיני קרבוראטורים ושטנגה פילטר שמן דה לה ווב קונטרול.

בסופו של דבר, משתמש עוצמה או משתמש סטנדרט (ג’י-מייל פלאס פייסבוק פלאס כרטיס דייטינג פלאס פורומים) – השורה התחתונה היא התמקדות.
כלומר, התמקדות היא בנוסף לתחת ולסבלנות אותם הזכרתי קודם. ואם בבלוגינג עסקינן, אז גם מחויבות.

כל ההקדמה הזאת נועדה לתת קצת רקע תיאורטי לשתי החלטות מעשיות שהתקבלו בהנהלה המצומצמת של הבלוג, לאחר שיקול דעת ממושך תחת לחץ:
1. חלאס גלריות
2. וידאו גם

למודול התמונות של הקפה אין שום ערך עבורי. עד כה הפעלתי אותו כערוץ מקביל לבלוג המרכזי. במילים אחרות, פוסטונים קטנים באותו עניין. אבל זה היה יותר מתוך תחושת אין ברירה טיפשית מאשר מתוך צורך רעיוני או אג’נדה קונספטואלית.
לאורך הדרך מודול התמונות הרגיש לי כמו דודה טרחנית שדורשת תשומת לב שבעצם אין לי לתת לה.

אז מה אני צריך את כל הגלריות האלה?
תמונות משפחתיות אני לא מעלה פה, יצירות אמנות מעשה ידי אין לי להראות, פוזות לדייטינג אני לא עושה ואני לא צלם חובב. בשביל מה אני צריך גלריות?
בנוסף, ממילא כל פוסט שלי מעוטר בתמונה שנבחרת בקפידה, כך שהרצון להפגין שנינות ויזואלית בא על סיפוקו בבלוג עצמו.

חוץ מזה, בזכות בני הבכור גיליתי את טמבלר, פלטפורמה ממש חמודה (ולא נטולת בעיות) לשיתוף תוכן באופן אלגנטי. טמבלר הוא בעצם שירות ציוצים עם עומק. אפשר לנהל שם בלוג דעתני, אבל הנטייה היא ליצור לוחות אישיים של ציוצים נטו או ציוצים חזותיים (לדוגמא).
לקחתי אותה לנסיעת מבחן וממש נהניתי. אתם יכולים להתרשם מהתוצאה בעצמכם – כאן.

וזאת תבנית ברירת החדל של טמבלר, שכמו שירותי שיתוף אחרים מציע מאגר תמות ותבניות לעיצוב אישי של הבלוג/ערוץ.

אילו ניתן היה לנהל בלוג חזותי כזה בתוך הקפה, לצד הבלוג המרכזי (זה עם הפוסטים הפוליטיים), הייתי ולך על זה – אבל הגלריות הן לא משהו.
אז ההחלטה היא להפסיק את השימוש בגלריות. מה שנצבר נצבר וזהו. היום עלתה תמונה אחרונה למודול התמונות.
אני חושב על הרעיון הזה כבר כמה זמן, והיום מצאתי במקרה את התמונה המתאימה לעטר את שער הפרופיל שלי מכאן והלאה. ומי שלא מבין למה, שייכנס שוב לבלוג שלי ששמו ‘חופר בקפה’.

101029-hahofer_st-450

כמעט אותו דבר בעניין הוידאו. האופציה להטמיע סרטוני יו-טיוב ואחרים כחלק אינטגראלי של פוסט מייתרת עבורי את המודול הזה. מה שנשאר אילו סרטוני מוסיקה, אבל את אלה אני מלקט ממילא ביו-טיוב עצמו, אז למה פעמיים?

היום עלה וידאו אחרון – רוק ברווז, פליי-ליסט אישי שאני מטפח לעצמי בערוגות היו-טיוב שלי – שירים שאני אוהב בביצועים מיוחדים לייב. זה הקונספט. הוא מתרענן מעת לעת ושווה לשמוע אותו שוב ושוב, כך שנוכחות קבועה שלו בשער הפרופיל שלי בקפה היא לא פשרה.
בינתיים יש שם 27 שירים. תיהנו.
[youtube http://www.youtube.com/watch?v=videoseries?list=PL992BC138D3DA224B&w=560&h=315]

***
התמונה: ווב 2.0 על קצה המזלג, מתוך פוסט בבלוג ספריית המכללה הקהילתית לטכנולוגיה ספרינגפילד.

דה-מרקר קפה

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *