לוחמי שייטת, עורכי דין ושופטי כדורגל

הקישון

אתמול התקיימה מסיבת חנוכה בכיתה של בני הצעיר. ישבתי במקרה ליד פרקליט מאוד מפורסם שבתו לומדת באותה כיתה. אנחנו לא חברים ולא ידידים וכל יחסינו מסתכמים באותו ניד ראש קל – שלום, שלום. הפרקליט הנ”ל ניהל שיחה עם שני אבות אחרים שישבו בסמוך. לא השתתפתי בשיחה אבל שמעתי אותה.

הפרקליט, ששקוע כעת במשפט מאוד מתוקשר, שוחח דווקא על תביעות קטנות.
טו קאט א לונג סטורי שורט: הפרקליט אומר שחס וחלילה להגיע לבית משפט, חס וחלילה. נימוקיו רבים, רובם לעוסים – אבל כאשר שומעים אותם מדמות כה בכירה (באמת, הפרקליט הנ”ל הוא אחד מאלה), בנחרצות כה מוחלטת ועם דוגמאות להמחשה – זה מפחיד.

כמה שעות אחר כך שקעתי בכורסה עם עיתוני סופ”ש. ב’מוספשבת’ של מעריב קראתי את הכתבה, מאת טל אריאל אמיר, על המשפט בתביעתם של לוחמי השייטת שצללו בנחל הקישון נגד המפעלים השוכנים לחופי הנחל. כותרת הכתבה: “אנחנו האויב”. הפניה לכתבה הופיעה בשער המוסף עם הכותרת: “אכולים מסרטן, רועדים מפרקינסון”.

הכתבה חד צדדית למהדרין; לוחמי השייטת החולים מביאים את הצד שלהם להתרחשויות בבית משפט. הנקודה המרכזית שלהם היא התנפלות פרקליטי הנתבעים על התובעים בחקירה שאין בה טאקט, רגש, מצפון או שאיפה לאמת וצדק – רק שאיפה לניצחון.

אני מניח מראש שהתובעים המתוסכלים מגזימים, שהכתבה ערוכה במגמתיות וגם שעל כל טיעון אפשר להשיב בשניים. אני גם בטוח שכל משפטן מתחיל יוכל להסביר לי בפרוטרוט את כל הדקויות ואיך המכונה המשפטית עובדת ולמה כך הם פני הדברים ועד כמה הניקיון האובייקטיבי והמחויבות לייצוג הוגן הם נשמת אפה וכו’ וכד’ וכיוצ”ב. גם אני ראיתי סדרות חוק וסדר אמריקניות.

על פניו אני מסכים שמערכת המשפט צריכה להיות מקום קר מזג, שקול שצריך להתעלות מעל לרגשות ומעל לדעות. אלא שיותר ויותר אני מרגיש (במחילה) וחושב שמערכת המשפט הפכה להיות עולם תיאורטי – מיליה חברתי אליטיסטי עם פולחן מתמטי משלו (ניסוח צולע, אני יודע, אבל הזמן קצר).

בתרבות הכדורגל קיים חוק בלתי כתוב שנקרא “חוק ההיגיון”. הכוונה היא לכך ששופט המשחק יכול למתוח את מרחב שיקול הדעת שמעניקה לו חוקת המשחק. לדוגמא: לא להוציא כרטיס אדום בדקות הראשונות של המשחק על עבירה שבמפורש מחייבת כרטיס כזה ולהסתפק בצהוב. או לחילופין, להוציא צהוב מהיר על עבירה בסיסית כדי לעצור רוח אגרסיבית מדי. מי שראה את מה שעשו לליונל מסי בפתיחת הסופר קלאסיקו האחרון יודע על מה אני מדבר.

אני יודע שזאת דוגמא שמגיעה ממקום נמוך. בכל זאת, כדורגל ומשפט? אין מה להשוות.
אלא שלא הדוגמא היא העניין. מה שחשוב הוא המהות הבסיסית שמאחורי חוק ההיגיון. המחויבות של שופט במשחק כדורגל אינה לחוקת המשחק. המחויבות שלו היא לאוהדי הכדורגל – עשרות האלפים ביציעים ועשרות המיליונים מול מסכי הטלויזיה. השופט נמצא על המגרש ושורק בשמם, לא בשם חוקת הכדורגל של פיפ”א. עם כל הכבוד.

במילים אחרות, שופט כדורגל לא יכול להרוס משחק רק בגלל שהוא קפדן. זה קורה, זה חוקי אבל זה לא תקין. חוקת הכדורגל היא, בסופו של יום, אוסף של קווים מנחים. יישום החוקה יוצר את אותו דבר אמורפי אך משמעותי מכולם – אמון האוהדים.
נכון, מעטים, אם בכלל, יטרחו לצפות במשחק כדורגל שלא מנוהל עפ”י תקנון מסודר שעושה את ההבדל בין מלחמה על כדור לספורט. מצד שני, מעטים ייקחו חלק בחוויה שיש בה המון צדק חוקתי אבל אין בה כדורגל ששווה לשלם בשבילו.

בחזרה לנמשל. אין קיום חברתי במצב של אנרכיה. מצד שני, חוק ומשפט זה לא מתמטיקה. למען הדיוק – לא רק מתמטיקה. בניסיון לחדד; חוק ומשפט זה מדע, אבל לא מדע מדויק. “אמרו את זה קודם, לפני”.

עובדה. בארה”ב יש מושבעים, בישראל אין. שתי נוסחאות שונות. לדעתי, מול מושבעים הפרקליטים הנשכנים של המפעלים לחופי הקישון לא היו משפילים את לוחמי השייטת וטוחנים אותם עד דק בלי טיפת נימוס וכבוד.
נוכחות המושבעים היא גם נוכחותו של הרגש באולם המשפט. מושבעים לא היו מקבלים מיצוב של כנופיה לחולים התובעים, אם בשל מחלתם הקשה ואם בשל עברם המפואר, גם אם היו סבורים כי התביעה היא יותר עניין של תסכול מאשר עניין של צדק.

כמו שהוכיח משפטו של או. ג’יי. סימפסון – גם זאת לא שיטה מושלמת. בכל מקרה, אני מדבר על איזון. יותר מדי פעמים אני מרגיש (כן, כן) שאין איזון בין המחויבות לחוק לבין המחויבות לציבור אותו נועד החוק לשרת. התוצאה, כפי שמסתבר, היא שגם מערכת המשפט מתאכזרת לאנשים חולים.

קישורים:
הקישון : כרוניקה של מוות ידוע מראש
יולי 2000 | מט”ח

זיהום הקישון: ועוד לא הגיעו לבוצה
16.12.2001 | גלובס

לא נמצא קשר בין הצלילות בקישון לסרטן
21.11.2002 | וואלה חדשות

דגים במים עכורים
01.11.2003 | העין השביעית

תביעת ענק בקישון: 8 מיליון שקל ללוחם
09.04.2004 | רוטר

דוח ועדת החקירה – הערה ביקורתית
29.04.2004 | הארת הדין

לוחמי השייטת תובעים את מזהמי הקישון
24.08.2007 | NRG

צוללי הקישון נתקלו ביחס קר ומנוכר
08.01.2008 | Reader

מחיר הזיהום
01.05.2008 | NRG

פרשת הקישון: מסמכי הצוללנים נפסלו
27.05.2008 | מחלקה ראשונה

פרשת הקישון: מפת המזהמים
05.11.2008 | NRG

רשות נחל קישון

הערה למעריב: ממש לא יכול להיות שאי אפשר למצוא את הכתבה באתר שלכם. האלו, אינטרנט כאילו?!

דה-מרקר קפה

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *