למה אני לא אבחר את דב חנין לראשות עיריית תל אביב

דב חנין

אני מנסה לזרום עם הטרנדים. קניתי קרוקס, עשיתי טיולי אופניים, אכלתי קינואה ועוד טרנדים מפה ומשם. חשבתי גם להשתלב בטרנד של דב חנין לראשות עיריית תל אביב. אבל כמו פרוזן יוגורט, שירה בציבור עם ענת שרוף ומצד שני מסיבות אסיד – יש טרנדים שלא מתלבשים עלי.

בניגוד לקרוקס, לתוכם קפצתי ללא מחשבה, קצת מתוך רצון להראות לכפכפי האצבע שיש עוד פתרונות נוחים לקיץ, אל הטרנד החניני ניגשתי בזהירות וברצינות המתחייבות. סוף סוף, בחירת ראש עירייה זה דבר חשוב. יש הטוענים שהכי חשוב. גלשתי לאתר של מפלגת עיר לכולנו.

כמה התרשמויות אישיות לפי סדר קריאה:

חזון – לא צריך להיות מלכת יופי מוויסקונסין כדי לתמוך בחזון המקסים הזה. מה שקצת צורם לי; החזון של ‘עיר לכולנו’ מוגש תחת הכותרת ‘החזון ותוכנית העבודה’. אם מדברים על שקיפות, יש פה עמימות עכורה משהו.

תחבורה – תוכנית מצוינת.

חינוך – תכנית העבודה הזאת מנוסחת בדיוק כמו החזון. כלומר, אופרטיבית היא לא. בנוסף, חזון החינוך של חנין מפספס את לב הענין; לא מדובר בבעיה מוניציפאלית ולכן הפתרון אינו מוניציפאלי. בנושא החינוך נדרשת אסטרטגיה ממלכתית שממנה ייגזרו מהלכים ופרויקטים מקומיים וקהילתיים. כמו שאפשר להבין אחרי ששים שנות עצמאות, קשה מאוד לייצר אסטרטגיה ממלכתית במדינה בה פועלים לפחות ארבעה זרמים חינוכיים שונים.

בעלי חיים – אין לי שמץ של הבנה בנושא. אני מניח שזאת תוכנית טובה וראויה. אני מקבל אותה כמו שהיא, תומך בה על עיוור.

דיור – תוכנית טובה מאוד, אין מה לדבר.

דמוקרטיה – רעיון טוב אבל מלא חורים. 

מזווית מוניציפאלית, התשובה לשאלה האם לבחור בדב חנין לתפקיד ראש עיריית תל אביב יפו היא עניין של אמונה; האם אני מאמין שדב חנין מסוגל להניע, לבצע וליישם את החזון שלו? אני לא מאמין. הרקורד של חנין הוא של דיבורים ולא של מעשים.

מצד שני, עדיין מזווית מוניציפאלית, לבחור במפלגה שלו למועצת העיר יכול להיות רעיון טוב. גם זה עניין של אמונה; האם אני מאמין שדב חנין, כחבר מועצה, ישקוד על קידום פרקים נבחרים מחזונו? אני לא מאמין. כאשר תל אביב תהיה בכותרות הוא יהיה מרואיין מבוקש.

האם מידת האמונה שלי ביכולותיו ומחויבותו של דב חנין מושפעת מעמדותיו ופועלו בנושא “הסכסוך”? לגמרי. טוטאלי. אני לא מרגיש חלק מה’כולנו’ שלו. מה שאני כן מרגיש זה חשש שחנין המוניציפאלי הוא תכסיס של חנין המדיני.

בלוגרים שחושבים בדיוק ההיפך
יואב לרמן
שוקי גלילי
דרור פויר 

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *