בדיקת עובדות

מי המציא את מיזוג האוויר לרכב ואיך זה קשור לרון חולדאי?

אחד הנושאים הלוהטים שמונחים על השולחן של פרנסי המדיה בעידן הדיגיטלי הוא 'אותנטיקציה של האינפורמציה' – איך לוודא שהמידע נכון ומדויק. הנושא נוגע לא רק למדיה, כמובן, אבל אני מתמקד בהיבטים התקשורתיים שלו.

הבעיה די ברורה לכולנו; יש שטף מידע מאינסוף מקורות שרובו הגדול או סתום או שגוי או חלקי או מניפולטיבי (דיסאינפורמציה). מומחי הטכנולוגיה שוקדים על כלים ואלגוריתמים שיסייעו בעבודת הבדיקה-מיון-סינון ואף יבצעו חלק ממנה באופן אוטומטי. בינתיים אין תוצאות והבעיה רק תופחת.

בעיית האותנטיקציה של האינפורמציה מתבהרת מייד לכל מי שנתקל בשתי גרסאות סותרות במדיה האנציקלופדית. נסו למשל למצוא מי המציא את מיזוג האוויר לרכב – לכאורה שאלה פשוטה, אבל אני מאתגר אתכם בעקבות תחקיר שאני ערכתי בנושא, במסגרת פרויקט תוכן שיווקי שאני עובד עליו. בעולם הרפואה, לדוגמא, הנושא הוא כמעט ברמת חירום, כאשר האינטרנט מוצפת "מידע רפואי" שעלול אף להיות מסוכן.

הפתרון המיידי הוא תחום מקצועי חדש שעולה כפורח במעטפת של הפעילות התקשורתית – בדיקת עובדות (Fact Checking), סוג עבודה שהיה פעם נחלתם של גופי מודיעין. מותגי חדשות מקימים צוותי בדיקת עובדות ויזמים שונים מקימים עסקים שמתמחים בנושא בנישות שונות. פייסבוק שוקלת את זה בעקבות שערוריית ההטיה הפוליטית שנחשפה לאחרונה.

קיימת כבר קהילה עולמית גדולה של צרכני חדשות שלא ניגשים, גם אם בחשדנות, לאייטם שלא עבר מסננת של פקט-צ'קינג.

אלא שכמובן מתעוררת השאלה, מי הם כלבי השמירה של צוותי הפקט-צ'קינג? כי נחשו מיהו יעד הבדיקה הכי פופולארי בימים אלה, בדיוק – דונלד טראמפ, מה שעשוי להעיד על כך שגם צוותי בדיקת העובדות נזקקים לרגולציה, אתיקה וביקורת.

בעיה נוספת של פקט-צ'קינג היא היותו כלי של בדיעבד, שמספק תוצר רק אחרי שהמידע הוצף, הופץ ובמקרים רבים השפיע. במידה רבה פקט-צ'קינג זה כמו לנסות להכניס את משחת השיניים חזרה לשפופרת.

דוגמא להמחשה:

ב-31 באוגוסט 2016 פרסם ראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי, פוסט בערוץ הפייסבוק האישי שלו (מדיה לכל דבר) כתגובה לפוסט בערוץ הפייסבוק של רה"מ בנימין נתניהו (מדיה לכל דבר). שני הפוסטים עסקו בפרשיית ביה"ס שבח-מופת ובבעיית המסתננים.

בפוסט שלו חולדאי האשים את נתניהו כי הוא עצמו היה השותף ליצירת בעיית המסתננים. במשפט הבא הוא מיתן, בין השאר מטעמי הגנה משפטית, אך "העובדה" שהתפשטה היתה ההאשמה.

רון חולדאי

פקט-צ'קינג קצר ומהיר מוכיח שההאשמה אינה נכונה בלשון המעטה. קפיצת המדרגה בהסתננות מאפריקה התחוללה בימי ממשלת אולמרט כאשר נתניהו בכלל לא היה בממשלה או בתפקיד ממלכתי כלשהו כמה שנים.

יותר מזה, כאשר חזר לממשלה ב-2009 אחד ממהלכיו הראשונים של נתניהו היה הקמת הגדר בגבול סיני והורדת היקף ההסתננות למעשה לאפס. את המסתננים שכבר היו כאן הוא קיבלת כנתון.

ממשלות נתניהו פעלו לפתרון של מתקני שהייה בנגב (כמו שנעשה באוסטרליה) אך נחסמו ע"י בג"צ (= עמותות "הסיוע" = הקרן החדשה + ממשלות זרות).

תחליטו אתם אם חולדאי טעה או שיקר. תחשבו בכמה אייטמים אקטואליים שאתם נחשפים אליהם יש משפטים ו"עובדות" מסוג זה.

אני מתמודד עם אותנטיקציה של אינפורמציה באמצעות כלי מחקר ותחקיר שמאפשרים לי לאמת או להפריך דברים במהירות רבה יחסית, אבל זאת לא חוכמה – זאת ממילא העבודה שלי ואלו הם כלים שאני ממילא משתמש בהם יומיום לפרנסה, ואני גם מיומן ומנוסה וממילא נמצא רוב הזמן מול מסכים. לי קל.

מי שאין לו את הכלים והמיומנות, או אין לו זמן לפקט-צ'קינג, צריך להחליט אינסטינקטיבית למי הוא מאמין ולמי לא. קרקע פורייה למניפולטורים. בגדול אנחנו לא בעידן של אינפורמציה חופשית אלא של דיסאינפורמציה חופשית.

מעניין לבדוק אם הערך על פקט-צ'קינג בוויקיפדיה הוא מדויק
https://en.wikipedia.org/wiki/Fact_checker

כיף לשתף:Email this to someoneShare on FacebookShare on LinkedInTweet about this on TwitterShare on Google+Pin on PinterestShare on Reddit

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *