סמולניזמוס & ימינופתיה, שתי מחלות מסוכנות

השמאל הרדיקאלי והימין הקיצוני בישראל הם דוגמאות לחוסר איזון. לכן שניהם מחלות, סמולניזמוס ארסי וימינופתיה רעלנית, כמו סוכרת או טרשת נפוצה. יש גם מחלות פסיכיאטריות הנגרמות מחוסר איזון.
שני דרקונים נלחמים - סמולניזמוס וימינופתיה
איור של שני דרקונים נלחמים, מאת וירסאגו מקור

מה יותר מסוכן, השמאל הרדיקלי או הימין הקיצוני? אפשר להתווכח אבל דבר אחד ברור, שניהם מסוכנים. הריב של-מי-יותר-גדול הוא מיותר ומזיק. יותר מזה, דווקא הקומבינה הנכונה היא העניין.
כלומר, בתמהיל הערכים שמחזיק ומניע את מדינת היהודים צריך להיות גם קורטוב מזה ומזה. כי הכל בסופו של דבר עניין של איזונים.

דוגמא לאיזון: הכרה בכך שהפלסטינים הם אויב לחיים ולמוות, מצד אחד, לא עומדת בשום סתירה עם ההכרה בכך שעליך לדאוג לרווחתם האישית כאילו הם אתה, מצד שני.

כפית שמאל רדיקלי וחופן ימין קיצוני. זאת לא טקטיקה, זאת אסטרטגיה ואפשר למצוא לה סימוכין עבים ויציבים בכתובים, אם תרצו.

רגשית זה קשה מאוד, ברור, אבל זאת הדרך הנכונה. כי הכניעה לרגשות, העזים והמובנים, היא עניין מסוכן תמיד. בכל מצב בו נותנים לכעס ולשנאה להכתיב את הדרך ואת הקצב הסוף הוא כישלון. תבדקו.
אם אתם לא מבינים איך אפשר ומה פתאום, אז אתם לא מבינים. בקיצור, תתגברו. הרי הפרנציפ הזה שיש דברים שעושים גם אם לא מבינים הוא ביסוד תרבותנו. נעשה ונשמע.

שתי מחלות קשות

השמאל הרדיקאלי והימין הקיצוני בישראל הם דוגמאות לחוסר איזון. לכן שניהם מחלות, סמולניזמוס ארסי וימינופתיה רעלנית, כמו סוכרת או טרשת נפוצה. יש גם מחלות פסיכיאטריות הנגרמות מחוסר איזון.

מבלי להכנס כרגע לסיבות ולמניעים; מחלת הסמולניזמוס מתאפיינת ברפלקסים אנטישמיים הנגרמים ממוטציות פראיות של תובנות אוניברסאליות. השמאל הרדיקלי סימן את הלאומיות היהודית כאויב האנושות ומשווק את הסם הממכר הזה באריזה של ליברליזם מודאג.
הימינופתיה מתאפיינת בפסיכוזה של דורסנות הנגרמת מעיוותים רעילים של אבות המזון. הימין הקיצוני מאמץ את השנאה כמורת דרך ומוכר אותה כפתרון שבא מאהבה עם תעודת אחריות אלוהית.

סמולניזמוס וימינופתיה הם שני צדדים של אותה מטבע. מתחת לשוני הצורני, הסגנון והטכניקה, יש המון מכנה משותף אם לא דימיון של ממש.
שניהם מתאפיינים בכמות נכבדה, אם לא דומיננטית, של יהירות פתולוגית; שניהם בנויים על היפר-וינטלציה של דימויים שמבוססת על חפירה אינסופית בתפל; שניהם בונים לעצמם בועת שקרים יצוקה על מצע טאוטולוגי של עיוותים מנומקים לתפארת.

לשניהם יש את כל התשובות ואף לא פקפוק אחד. אף לא סמולני אחד ואף לא ימינופת אחד יאמרו לך אי פעם “תשמע/י, יש בזה משהו ואני צריך לחשוב על זה”.
כך הם בעצם תומכים זה בזה כאשר כל אחד מהם מצדיק את עצמו בעזרת קיומו של השני. סוג של ין&יאנג.

מפלצת דו-ראשית

מהמקום ממנו הסמולן והימינופת מביטים על העולם, הכל נראה מאוזן. הסכנה היא שזהו בדיוק סוג האיזון שמוביל להתחלה חדשה בשיטת הפריש-מיש – מוחקים ומתחילים מחדש.
כלומר, לא רק שחובה עלינו להילחם בשתי המחלות הללו כל אחת בנפרד, אנחנו צריכים גם להילחם בהן כאילו הן עניין אחד – מפלצת דו-ראשית. האיזון הרצוי הוא ששתיהן תתגמדנה לשוליים ההזויים.

כל עוד השמאל הרדיקאלי והימין הפנאטי הם אקזוטיקה פוליטית סהרורית ונדירה, יש בהם אפקט של טלטול בריא מעת לעת. ככל שהם חורגים משם אל המרכז הם מפוררים אותנו. הסמולניזמוס מחריב אותנו מבחוץ והימינופתיה מבפנים, זה הבדל אחד. ההבדל השני הוא שעל הסמולניזמוס יש לנו מעט מאוד שליטה ואילו בצד הימינופתיה זה תלוי רק בנו – חינוך, רגולציה, אכיפה.
ריפוי הימינופתיה יחסן אותנו נגד הסמולניזמוס.

מחלות הסמולניזמוס והימינופתיה מקננות בתוכנו. הן מתפרצות כאשר המרכז חלש – טרוד, עייף, מאוכזב וכועס. מרכז חלש מחפש פתרונות קסם כמו שמובטלים חולמים על זכייה בפיס. מרכז חלש הוא תוצר של יאוש.
כי מה חשבתם שיקרה כאשר האמצע מתפורר? שהשוליים לא ימלאו את החלל?!

ארבעה כוחות מאיצים את התפשטות המחלות: גורמים שמתפרנסים מסמולניזמוס, גורמים שמתפרנסים מימינופתיה ושלטון שמכבה שרפות על חשבון כיסי האוכלוסיה, דואג לאליטה ומזניח את כל השאר. הגורם הרביעי הוא הניסיונות הפתטיים לרפא מחלה אחת באמצעות השנייה, כאשר מי שנתקל בסימפטומים של זו רץ לאמץ את הסימפטומים של השנייה, במקום להתגונן במרכז.

המאבק בשלטון הוא חשוב אבל הוא המלחמה של העבר. אז לא צריך לנוח על זרי דפנה בכל מה שקשור לשלטון, בו בזמן שמבינים שהמלחמה של היום היא מול הקצוות. סמולניזמוס וימינופתיה.

***

מאמרים אחרונים