חווה אלברשטיין, צוק איתן

מי שגדל עם ג'ון בונהם התקשה להתחבר לחווה אלברשטיין. בואו נסתפק, למען הקיצור, באמירה שהיא טעם נרכש. כאשר אתה משתחרר מחומות הסאונד ומתחבר למוסיקה דרך האיכויות שלה (בלי להמעיט מכבוד הסאונד) חווה אלברשטיין הופכת לעמוד תווך בהיכל התהילה. זה מה שקרה לי.

היא כותבת מילים, מלחינה מנגינות ומבצעת שירים. כאן בטרילוגיה שלקטתי אד-הוק, היא מבצעת שלושה, שניים מתוכם היא כתבה והלחינה והשלישי הוא קלאסיקה מימי ראשית. אני ממש סקרן לדעת לאן קורין אלאל היתה לוקחת את כל שעה נשיקה ולאן פורטיס היה לוקח את כרגע זה נראה לא טוב. באותה מידה אני עסוק בלדמיין איך היה נשמע אומרים שבלי בביצוע שלה. היא מעניינת ומהנה, שילוב שעושה לי את זה.

בימים של חיפוש משמעויות חווה אלברשטיין היא צוק איתן שמספק את החומרים המתאימים לראש, ללב וגם לגוף (אם משהו מנגן על אייר-גיטר למשל).

שלושה שירים לעוד סופ"ש של ציונות לוחמת. חווה אלברשטיין מצליחה להתחבר לאוירה, להציע פתרון מיידי וגם ראייה ארוכת טווח…

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=REFX0TSWx-M]

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=smxxi4PbOnc]

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=gV6rRTKyq0Y]

סופ"ש רגוע.

כיף לשתף:Email this to someoneShare on FacebookShare on LinkedInTweet about this on TwitterShare on Google+Pin on PinterestShare on Reddit

0 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *