מונדיאל 2014, המלבן של ברזיל לא עובד

בדיוק שבוע אחרי משחק הפתיחה של מונדיאל 2014 ובינתיים שפתיים יישקו. האמת, פשוט פתיחה מהממת. אתם יכולים לסמן וי על דרמות, מתח, הפתעות, קצב ובעיקר איכות כדורגל מרוכזת שמזמן לא ראינו. גם הנבחרות הפחות טובות מציגות רמת משחק גבוהה (הכל יחסי, כמובן) עם כל המרכיבים: כוח, מהירות, טכניקה, טקטיקה ושאפתנות. אם זה יימשך כך אנחנו בדרך למונדיאל גדול, שמסכן את מעמד של מונדיאל מקסיקו 1970 כטורניר מס' 1 בהיסטוריה של גביע העולם לנבחרות כדורגל גברים.
במונדיאל מקסיקו 70' השתתפו רק 16 נבחרות, מחצית ממספר הנבחרות שמשתתפות במונדיאל ברזיל 2014.

ברזיל, המארחת, השיגה עד כה 4 נקודות והיא כנראה בדרך לשמינית הגמר, אבל היא לחלוטין לא מרשימה ולא נראית כמועמדת רצינית לתואר, זאת בניגוד לנבחרת ההיא מהמונדיאל ההוא, שהיתה כנראה הטובה בעולם מעולם.

סוף עידן הכישרון הברזילאי? זאת טענה שהעלה הבלוגר (המעולה) רונן דורפן. בהמשך הוא מנתח את הסגל של ברזיל ומכנה אותו במילה ברורה אחת – הזוי. את המשחק הראשון היא ניצחה בעזרת השופט ואת השני היא לא ניצחה.
התיקו 0-0 מול מקסיקו הושג בין השאר בגלל תצוגה מרהיבה של גילרמו אוצ'ואה, השוער המקסיקני, מה שאומר שהיו לברזיל אחלה הזדמנויות. אבל זה מטעה כי המשחק בין ברזיל ומקסיקו היה תכלס משחק "שכונה" (אמנם שכונה לטינית, אבל שכונה), מה שמוכיח את צדקתו של דורפן בענין הקישור הברזילאי.

זאת הסיבה שברזיל תתאמץ מאוד לסיים ראשונה בבית, בהנחה שזה יבטיח לה שמינית גמר מול נבחרת דרום אמריקנית. זה לא שנבחרת צ'ילה היא אתגר פשוט, לגמרי לא, אבל היא אתגר שברזיל תרגיש יותר מוכנה לקראתו.
הנחה נוספת שיש לקחת בחשבון היא שלשופט יותר קל "לטעות" מול צ'ילה מאשר מול הולנד, האופציה השנייה של ברזיל לשמינית הגמר.

מה שהבנתי משני המשחקים הראשונים של ברזיל, 1-3 מול קרואטיה ו-0-0 מול מקסיקו, הוא שסקולארי עובד על לחץ גבוה שיוצר מלבן בשליש העליון של המגרש, המאפשר לברזילאים לשחק בעצם קטרגל. אלא שזה לא עובד עד כה. מול קרואטיה ברזיל הצליחה לייצר קצת לחץ שכזה אבל הוא היה עקר לגמרי – לא הזדמנויות ובטח לא גולים. טעות שופט ופנדל זה הניב, אבל שני הגולים האחרים נבעו מהברקות מתפרצות, אחת של ניימאר ואחת של אוסקר.
גם מול מקסיקו שיטת המלבן והקטרגל לא עבדה לנבחרת ברזיל, שבילגנה את המשחק על מנת להרחיק את הברזילאים זה מזה. יחד עם זאת, כאמור, השוער המקסיקני בכל זאת הזיע, אבל גם זה קרה כאשר הברזילאים הצליחו לייצר סוגים שונים של מתפרצות (או ממצבים נייחים).

אין שום סיכוי שנבחרת הולנד, אפילו עם ההגנה הבינונית שלה, תרשה למלבן כזה להיווצר בטריטוריה שלה, מה גם שההולנדים יכולים להיחלץ מהמלבן ישר להזדמנות פז במסירה אחת ל-ואן-פרסי.
נבחרת צ'ילה שבנויה על התגוננות מאורגנת עלולה להיות אגוז קשה בתוך המלבן, ויש לה מספיק חוכמה, מהירות וכישרון כדי לייצר מזה מתפרצות קטלניות. כלומר, יכול להיות שטקטית הצ'יליאנים צריכים לתת לברזילאים לשחק את המשחק שלהם ולהפוך אותו נגדם. האנרגיות שהצ'יליאנים צברו בשני המשחקים הראשונים יכולות להוביל אותם להפוך-על-הפוך, כאשר הם לוחצים גבוה ומתסכלים את המערך הברזילאי.

המסקנה היא שפיליפה סקולארי צריך לקוות שהשיטה שלו לא תעבוד. מצב מוזר, אבל כמו שאמר רונן דורפן – זה מתחיל בסגל הזוי.

כיף לשתף:Email this to someoneShare on FacebookShare on LinkedInTweet about this on TwitterShare on Google+Pin on PinterestShare on Reddit

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *