סיפור קטן על בטר פלייס

שנתיים לפני ההתרסקות של בטר פלייס התבקשתי ע"י אחד הספקים של החברה לבצע ניתוח שיווקי של פעילות האינטרנט של בטר פלייס ולהגיש המלצות. קיבלתי בריף, ביקשתי את האנליטיקס והתיישבתי לחקור, לחפור ולרשום הצעות ליישום.

בטר פלייס

הפוטנציאל של בטר פלייס לפי דוטשה בנק (2009)

די מהר התגבשה אצלי דעה כי בטר פלייס מחטיאים לחלוטין את העניין. גוגל אנליטיקס תמך בכך. היה שם נתון אחד שחידד את הדברים ובעצם הוביל את שובל ההמלצות, ובסופו של דבר מסמן לדעתי את ההחמצה הגדולה של בטר פלייס.
היום דף הבית של בטר פלייס נראה בדיוק כפי שחשבתי שהוא צריך להיראות אז (ואני לא מדבר על עיצוב אלא על דגשים) אבל זה כנראה מאוחר מדי.

שתי המלצות היו ביסוד התוצר שהגשתי.

ההמלצה הראשונה היתה להתמקד במכונית עצמה, להראות את האוטו אינסייד-אנד-אאוט. שגולשים יכנסו, יראו את החלופה וירגיעו את החשש שמא השאיפה לעולם נקי יותר תושיב אותם על ההגה של טוסטר עם גלגלים.

דף הבית של בטר פלייס (לצערי אין לי את הפרינט-סקרין) התמקד בחזון – החשוב, הראוי והנאצל – של עולם נקי יותר ובריא יותר. המכונית היתה רק עוד תפריט בניווט. המסר הנובע, הלכה למעשה, הוא קריאה לקחת סיכונים למען העתיד בעוד קהל המטרה בכלל רוצה המשכיות – ששום דבר לא ישתנה חוץ ממקור האנרגיה.

ההמלצה השנייה היתה לא לחפש לידים B2B אלא B2C. לפנות אל הצרכן הסופי זה שמשתמש ברכב ולא אל מנהלי הציים שרוכשים אותו. נכון שבסופו של חשבון מנהל צי הרכב הוא זה שמייעד את התקציב בין המותגים, אבל אף מנהל צי לא ירכוש מכוניות שתהיה לו בעייה להציע לדרג הנהנה מרכב צמוד.

בשמונה מילים: אותו אוטו, אותה חוויית נהיגה, רק בלי הלכלוך.

הצוות שהזמין ממני את חוות הדעת הסכים איתי לחלוטין, אלא שהלקוח לא הסכים לשמוע. ראש הפירמידה השיווקית חסם את האופציה להעלות את ההמלצות לדיון ולו בפורום מצומצם. אני יכול לומר שהחסימה אפילו נעשתה בבוטות מעליבה.

הנתון שקפץ לי לעין בגוגל אנליטיקס הוא יצרן הכניסות מספר שלוש לאתר בטר פלייס – ויקיפידה. זה לא משהו שרואים כל יום באנליטיקס. המשמעות פשוטה: יש עניין, הוא מגיע מלמטה והוא לא ממוקד בחזון אלא במוצר. קהל המטרה עדיין מגשש את דרכו אבל מלא רצון טוב.

אני לא יודע אם שינוי מוקדם יותר של אתר האינטרנט היה משנה את התהליך בו נמצאה בטר פלייס כבר אז כנראה, אבל אני בטוח שאילו אסטרטגיית השיווק והתוכן של בטר פלייס היו משתנות היינו רואים היום הרבה יותר מכוניות חשמליות בכבישי ישראל ואת המותג בטר פלייס במקום הרבה יותר טוב (אירוניה סמויה).
הדבר הכי בטוח בכל הסיפור הזה הוא שאנשי השיווק של בטר פלייס היו מאוד בטוחים בעצמם.

למען הסר ספק, זאת לא היתה הפעם הראשונה שלא קיבלו את המלצותי, אבל זאת היתה הפעם הראשונה שאפילו לא הסכימו להקשיב להן.

לפי מה שפורסם השבוע מפי שי אגסי, אני בחברה טובה…
שי אגסי: "הייתי צריך להקשיב לקלינטון"

4 comments

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    ברוטוס: בטר פלייס חשבו שהם יודעים ומבינים טוב מכולם

    נטוס: ארגון שלא נותן להצעות לעלות למעלה רק מפסיד וזה אך מעיד על מנהליו

    ..

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      ברוכים הבאים. התגעגעתי 🙂

    • ברוכים הבאים. התגעגעתי 🙂

      • צודק אבל הניתוח נראה נכון אם היו מחכים קצת ועידן עופר היה סבלני היו מגיעים לתוצאות האלה .
        עידן עופר ראה שנגמרו הפגישות עם פרס ושואי עולם וצריך לחיות בלונדון אז סוגר את החברה .
        את הכסף יעשה ממכירת פטנטים כמובן .

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *