מיכל דליות או לא להיות

מיכל דליות

היתה תוכנית טלויזיה בסדרת הריאליטי 'סופר נני'. היא שודרה ב-12 באוגוסט 2012, השיגה רייטינג של 24.8% וחוללה סערה זוטא באינטרנט. מבקר/ת הטלויזיה של 'הארץ', מורן שריר, התעמת עם הקונספט של התמודדות אינטימית בפרהסיה – הייאוש יותר נוח מול מצלמות ערוץ 2 – והבלוגר ניר גונטז (סלונה) תקף בחריפות את הטיפול בילד שסביבו נבנתה התוכנית – סופר נני עברה את הגבול. שני המאמרים האלה היוו בסיס לדיונים ברשתות החברתיות.

הסוגיה העקרונית כבר פאסה. אנחנו חיים בעולם חשוף בו כל בעל סמארטפון יכול להפוך אותנו לריאליטי אפילו בלי שנדע. בנוסף, אנחנו חיים בעולם משפטי בו רשת הטלויזיה מגיעה עם צבא של עורכי דין שיודעים איך להכשיר כל שרץ ואיך לכבול את המשתתפים להפקה.
המזל היחיד כרגע הוא שאת סופר נני מובילה דמות מקצועית משמעותית שבסך הכל עושה עבודה טובה. רק תתארו לעצמכם את התוכנית כמה שנים קדימה עם דמות אחרת לגמרי – איזו ליהיא גרינר עם תעודת הוראה.

אפשר להבין את ההחלטה של ההורים להעדיף את מיכל דליות בטלויזיה על פני טיפול במוקד השכונתי, כמו שמציע הבלוגר ניר גונטז. החשיפה יוצרת לכאורה יותר מחוייבות מצד מתמסרי הריאליטי. אמנם אף אחד לא מבטיח שאחרי ההפקה דברים לא יחזרו לאחור, אבל ברמה נתפסת הפרהסיה הציבורית עשויה לייצג רצון לנעול את עצמך לתהליך, בנוסף לדיגדוג להיות מפורסם.

אחרי פרשת הכדורים הפסיכיאטריים שניתנו למשתתפי האח הגדול יש בהחלט מקום לחשדנות כלפי הפקות עם כוונות טובות שגם (או בעיקר) תאוות ממון מאחריהן. יחד עם זאת, מי שמתרעם על הנחרצות של תוכנית בידור המתיימרת להיטיב עם משפחה בזמן שהיא עושה כסף, לא יכול להיות כל כך נחרץ בעצמו. כלומר, במה עדיפות המלצותיהם הפסיכולוגיות של מבקר טלויזיה ושל בלוגר על פני אלה של מיכל דליות? ואם החשיפה מפריעה לכם, מדוע אתם ממשיכים את העוול וחושפים את הילד לעוד ועוד ניתוחי רחוב של טוקבקיסטים שוחרי טוב אך חסרי ידע והשכלה?

אם תקראו את הדיון המצורף מהפייסבוק אולי תגלו שנעשה שם לא פחות נזק לעניין שבשמו הועלה הנושא.

***

הבלוגר ניר גונטז מאוד רגיש לעתידו של הילד וכותב כדלקמן:

"עכשיו ערוץ 2, הרשות השניה, דליות וקשת הצטרפו לרשימת המתעללים בו לכל ימי חייו. גם אם ירצה בבגרותו להעמיד פנים של אחד שגדל בבית בריא  – לא יוכל. אם ירצה לספר לארוסתו שהוריו אהבו אותו – לא יוכל. אם ירצה לשכוח את ילדותו הנוראה – לא יוכל. מיני נני תרדוף אותו לכל מקום. מה יגידו בקשת, ברשות השניה ובערוץ 2 להגנתם? שלולא מיני נני היתה מגיעה אל המשפחה, הגיהנום שלו לא היה פוסק? מצחיק."

אבל הילד הזה גם יוכל בעתיד – אולי – לספר שהוריו אהבו אותו מספיק כדי להזמין את מיכל דליות. זה לא באמת עניין פשוט.

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *