איך להציל את מעריב?

העיתונות נמצאת במשבר היסטורי. זה קורה בכל העולם ומי שרוצה לעקוב אחרי התהליך מוזמן לאתר האינטרנט Newspaper Death Watch, שמגדיר את עצמו כמתעד הגסיסה של העיתונות ולידתה מחדש של העיתונאות.

המשבר הוא לא רק כלכלי (ירידת הכנסות מפרסום, קיטון מאגרי מנויים) אלא בראש ובראשונה מקצועי. העיתונות לא השכילה להציב מודל אלטרנטיבי לעידן הדיגיטלי, בו כל פייסבוקאי הוא חצי עיתונאי, כל בלוגר פובליציסט וחצי וכל סמארטפון הוא צוות שידור. יותר תחרות, יותר היצע, יותר מהר, יותר נגיש ויותר בזול – לך תתמודד עם זה.
במידה רבה, עיתונים הם מוצר של זקנים שעתידו תלוי בתוחלת החיים של כמה דורות אחרונים. ועוד לא דיברנו על תפקידה של העיתונות בעולם בו השמועה מפה לאוזן היא המיינסטרים החדשני – טקסט, תמונה, צליל וצבע. אז נכון שניו-יורק טיימס עושה כל מיני דברים מעניינים כגון חומת התשלומים, אבל זה היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל וגם הוא עדיין לא לגמרי ברור.

העולם כמרקחה ובתוך כל האנדרלמוסיה עיתון ישראלי אחד, פעם פאר העיתונות העברית, ניצב ממש על הקצה. 'מעריב' יודע שהוא צריך להמציא את עצמו מחדש. איך זה בא לידי ביטוי אתם יכולים לקרוא בכתבה שפורסמה אצל המתחרה קבוצת 'הארץ': דנקנר רוצה את מעריב והפנסיונרים משלמים את המחיר. לא כתבה אוהדת כפי שניתן להבין מהכותרת, אבל מה אפשר לצפות ממי שאו-טו-טו מגיע לאותו מקום?!

הבשורה היא שמעריב הולך לדיגיטל. וואוו?!! לא נעים לי לקלקל איזו מצגת של מישהו, אבל דיגיטל זה אולד ניוז. דיגיטל זאת פלטפורמה, שאמנם משפיעה על התוכן והצורה, אבל זה היה נכון גם לעולם הנייר והדפוס (או זמן אויר וברודקסט). המרחב הדיגיטלי מציב בפני עיתון שרוצה להמציא את עצמו מחדש בדיוק את אותן הדילמות שהוא מציב בפני כל מותג אחר – במה להתמקד וכמה להתפזר.
מגמות המשפיעות על שיווק באמצעות תוכן דיגיטלי.

המהלך הקודם של מעריב במרחב הדיגיטלי – ההשקה של NRG – היתה פלופ מהדהד. מעריב NRG לא חידש דבר וניסה לשנות מגמות על בסיס חזון עיצובי בלבד (במסווה של ממשק משתמש אלק). לא רק שזאת היתה טעות יסודית, גם המראה שנבחר להפוך סדרי עולם היה לקוי. כל מי שמבין משהו בממשק משתמש הבחין בכך במבט ראשון.

שאלת המפתח; האם מעריב הדיגיטלי הוא יצרן חדשות או יצרן תוכן? זה לא אותו דבר. יש גם אפשרות נוספת שרק במרחב הדיגיטלי ניתן לממש אותה – מעריב כאגרגטור של חדשות/תוכן. כלומר, לא מייצר דבר בעצמו. האגרגטור הגדול בעולם הוא גוגל ניוז.
מן ההחלטה הזאת נגזרות שאר ההחלטות: נושאים, צוות, היררכיה, ניהול, סגנון, מראה, ערוצים וכד'.

הכוח המניע מאחורי ההתחדשות הדיגיטלית של מעריב (בהנחה שהפור נפל) הוא עצירת הדימום הפיננסי – מהלך כלכלי. אבל אם מעריב לא יביא בשורה (מהלך מקצועי מהותי) שתגרום לצרכני חדשות/תוכן פוטנציאליים להסתכל אחרת על המוצר, המהפכה תהיה חסרת ערך.

אני לא מתכוון לתחכום טכנולוגי, תוכן גולשים ואוירת קהילה, תוכן עשיר (טקסט-תמונה-וידאו), ניידות – אלו הם עניינים מובנים מאליהם בעידן הדיגיטלי והם בילט-אין בכל דרך בה יבחר מעריב ליישם את המהפכה הדיגיטלית שלו.
אני מתכוון לתפיסה חדשה של מעטפת התוכן (דיווח, פרשנות, פנאי, שימושי וכד').

כמה טיפים:
רב ערוציות – ערך ייחודי לכל ערוץ ולא אשכול ערוצים לאותו ערך.
חדשות – לא מוצר אלא חלק מתמהיל השיווק.
העולם הפיזי – ערוץ הפצה דיגיטלי
עריכה – אוטומציה של תהליכים לא של תוצאות
עיצוב – ויזואליה יוצרת טראפיק, שימושיות יוצרת נאמנות
בולשיט – יש מספיק, מה שחסר זאת איכות

מילות מפתח: תוכן בתשלום, מיקרו-בילינג, תוכנית שותפים – יצרני תוכן, מפיצי תוכן.

באופן אישי אני מאמין כי העתיד של העיתונות – גם בתחום החדשות ובעיקר בתחומי התוכן – הוא בשיתוף פעולה עם מוסדות השכלה (ידע) ובפיתוח מאגרי תכנים שימושיים על בסיס אקטואלי.
אני אפתיע אתכם ואומר, שהברקה של מעריב עשויה להיות הצלחה גלובלית, הן כתשתית עבור גורמים בינלאומיים והן כמותג גלובלי. בעצם אין מה להיות מופתעים; לא מעט מן המהפכות הדיגיטליות שכבשו את העולם התחילו בישראל.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=JYtOKnk5fiw]
העתיד של העיתונות – הרצאה ודיון עם לן דואני, סגן נשיא וושינגטון פוסט, אוניברסיטת סטנפורד ארה"ב.

***
התמונה: ז'ורנליזם, מתוך דף מידע באתר UNMSP.

דה-מרקר קפה

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *