טאבלט הוא החוליה החסרה

עדיין לא רכשתי לעצמי טאבלט. זה יגיע. מצד שני, תופעת הטאבלטים מסעירה אותי כבר עכשיו. האפשרות לגלוש – לצרוך תוכן וגם לייצר תוכן – תוך כדי שכיבה על הגב, נראית לי כיתרון אולטימטיבי. אתה מתחיל את המשחק מהמחשב בפינת העבודה, ממשיך אותו בטלפון כל הדרך למטבח וחזרה ומקנח על הספה עם הטאבלט. בשכיבה על הגב. הומו סטלבטיקוס (Homo Stalbeticus).
טאבלט הוא החוליה החסרה במהפכה של רציפות התוכן – Content Continuity. עכשיו כמעט בכל מצב נתון אתה מחובר לעצמך – מחשב, טלפון, טאבלט (לא בהכרח בסדר הזה). קומפקטיות כמעט מושלמת לכל תנוחת גוף או מצב תנועה. הכול, כזכור, מתחיל להתחבר גם בטלוויזיה ובקונסולה.
מחשבה שהצחיקה אותי
כאשר יהיה לי טאבלט (דור 2 מגיע בקרוב) בעצם המחשב הנייד שלי יהיה המחשב הנייח שלי.
וזה קורה בדיוק בתקופה הזוהרת של הניידים, כאשר מכירות המחשבים הניידים עוקפות את מכירות הנייחים.
ניו ספיץ': נייד הוא נייח.
בינתיים אני עוקב אחרי אלה מסביבי שכבר יש להם טאבלטים. רובם ככולם מצוידים ב-iPad.
די מהר הטאבלט משתלט על העניינים. הנייד נשאר בתיק, אם לא בעורף על השולחן. יותר ויותר אתה רואה שהסטאטוסים לפייסבוק מגיעים משם – מהטאבלט. כנראה בשכיבה על הגב.
מחשבה הזויה
יכול להיות שבאמריקה כבר המציאו מתקן שאפשר להניח על הבטן, כך שהטאבלט יצוף מול הפנים גם בלי ידיים?
כמו שאתם רואים בתמונה בהמשך כבר חשבו על זה קודם לפני. זה מה שקורה כאשר קודם כל כותבים ואחר כך בודקים בגוגל. אולי תהיה נישה של מתקנים, אבל רוב בעלי הטאבלטים אוהבים לאחוז בהם.
מה שבטוח הפטנט בתמונה לא ממש יעבוד עבור גברים.
עם או בלי קשר, טאבלט הוא בהחלט סמל סטאטוס.
הופעת הטאבלטים סוגרת הרבה פינות ופותחת הרבה הזדמנויות בעולם התוכן;
  • קאמבק של עיתונות חדשותית בתשלום
  • טלוויזיה חדשה
  • עולם חדש של משחקים ומשחקיות
  • תנופה עצומה לתקשורת חברתית
  • סטנדרט גבוה של הפקהוזה בטח לא הכל…
רק בתחום הטלוויזיה אני יכול לראות מהפכה בתחום השעשועונים והשפעה עצומה על שידורי ספורט.
מה הטאבלט עושה למעמדה של המילה הכתובה?
ברור לגמרי שהטאבלט הוא מכשיר של עידן הסטאטוס והציוצים, מענה מושלם לאנושות חסרת סבלנות. הטאבלט, כאמור, מגדיל את מנעד התנוחות בהן ניתן לצייץ. כלומר יותר מחשבות יעברו בזמן אמיתי מהראש לעולם הרחב (בדרך כלל דרך פייסבוק, כנראה).
קצת מדכא לחשוב על הטאבלט כעל מנוע של ספאמיזציה.
אני די בטוח שכל פובליציסט וכל בלוגר מתכנן כעת חיה את התנהלותו בעידן הטאבלט, בין אם כבר מצויד באחד כזה ובין אם הוא חוסך לקראתו.
די סביר להניח שבתנוחות ישיבה – ברכבת, במטוס, במונית, במסעדה, בחדר ההמתנה של רופא השניים – יש הזדמנות גדולה יותר לטקסטים שיהיו ארוכים יותר מ-30 מילים.
כלומר, נתח השימוש בטאבלטים במצב שכיבה על הגב הוא מידע חשוב לבלוגרים.
המפגש בין המילה הכתובה, תכונות טקסט עשיר ומכשיר שבאנדרסטייטמנט עצום אפשר להגדיר כ'ידידותי' הוא מרתק. ברקע יש את עולם הספרים האלקטרוניים שרק השבוע מוטט רשת ספרים גדולה בארה"ב.
השקת עיתון הטאבלט של מורדוק, The Daily, מצביעה על האימפקט המגזיני של הפלטפורמה. מצד אחד הטאבלט הוא הכי קרוב לנייר שהיה אי פעם, מצד שני שום בלוגר לא יוכל להגיע לאיכויות הפקה כאלה.
הפיקנטריה של הסיטואציה היא – כיצד עידן הטאבלט ישפיע על וורדפרס?

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *