אין לי ארץ אחרת - שירים שמתבררים פתאום

אין לי ארץ אחרת – שירים שמתבררים פתאום

יש שירים כאלה שרק עם פרספקטיבה אתה קולט אותם ומתחבר אליהם.

הפרספקטיבה יכולה להיות זמןהאוויר שאני נושם, שיר שצריך להיות קצת פחות מרדן וקצת פחות צעיר כדי לקלוט את נפלאות המנגינה שלו ולדעת אהבה כדי לתפוס את רוח השיר > המילים | יו-טיוב: ההוליס

הפרספקטיבה יכולה להיות סגנוןהיט מי בייבי וואן מור טיים, שאצל בריטני ספירס נשמע ונראה כמו פופ מזמוטים ואצל טראוויס כמו בלדה לבדידות אורבנית > המילים | יו-טיוב: בריטני ספירס | טראוויס (לייב)

הפרספקטיבה יכולה להיות מהפכההיי ג'ו, שהגאון ג'ימי הנדריקס זצוק"ל מצא אותו במחלקת העודפים של המוסיקה והוכיח שהכל אפשרי > המילים | יו-טיוב: הליווס | ג'ימי הנדריקס

הפרספקטיבה יכולה להיות רגשהלפ (הצילו) שהביצוע המקורי והמצליח של הביטלס תמיד היה רק הסקיצה לביצוע המרגש של טינה טרנר – פרשנית דגולה של מילים ומנגינות > המילים | יו-טיוב: הביטלס | טינה טרנר

זאת רשימה חלקית לגמרי ואישית לחלוטין. כל גילוי כזה הוא חוויה, רגע בחיים.
מי שאוהב מוסיקה זוכר רגעים כאלה כמו אוהד כדורגל שזוכר גולים של אליפות. מזכרת נצח – איפה היית ומה עשית כששמעת את הפרספקטיבה.

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=yNlf6szK2XI]
המילים | יו-טיוב: גלי עטרי | קורין אלאל

עם השיר אין לי ארץ אחרת זה קרה לי כאשר שמעתי את קורין אלאל מבצעת אותו בטלוויזיה עם גיטרה בלבד.

הביצוע המקורי של הזמרת גלי עטרי הוא בסגנון עדות הנה-נה-נה-נה והיא מבצעת אותו כמו ילדה שמשחקת קלאס. קורין אלאל שהלחינה את השיר ביצעה אותו אז כמו פיוט מיוסר.
זה היה חזק. אז תפסתי את זה כאמירה של ייאוש, כאמת מייאשת. משהו שאחריו אתה רוצה לצרוח לאאאאא.

מאז השיר הפך לגדול מסכום חלקיו. הוא החליף ידיים וגם אני, כאשר החלפתי צדדים, נשאתי אותו עמי בארגז המוסיקה. גם "שיר לשלום" עשה את הדרך הזאת איתי, אבל היום הוא במדף הנוסטלגיה.
בחגיגת בר המצווה של בני, בשבוע שעבר, שרנו את 'אין לי ארץ אחרת'.

אין לי ארץ אחרת
גם אם אדמתי בוערת
רק מילה בעברית חודרת
אל עורקי אל נשמתי
בגוף כואב
בלב רעב
כאן הוא ביתי.

לא אשתוק כי ארצי
שינתה את פניה
לא אוותר לה אזכיר לה
ואשיר כאן באוזניה
עד שתפקח את עיניה.

אין לי ארץ אחרת
עד שתחדש ימיה
עד שתפקח את עיניה

בגוף כואב
בלב רעב
כאן הוא ביתי.

המילים נכתבו קודם ואחר כך באה המנגינה. מה שמוכיח שוב את האיכות המוסיקלית של קורין אלאל. היא מיוחדת במינה כמו שקרלוס סנטנה מיוחד במינו.
כאן היא מרימה טקסט טוב אבל קצת ילדותי לפסגות של חוכמה ורגש. אהוד מנור, מחבר המילים, מקבל בונוס אדיר של פרספקטיבה רטרוספקטיבית. פתאום אתה מבין שהניחנח הזה יש לו ציפורניים.

'אין לי ארץ אחרת' הוא ביסודו שיר של כאב. בין השורות נמצא אחיו ההרוג של הכותב. בהתאם המנגינה מאוד כהה, לאה, מייצגת כאב עמום. המוות הספציפי לא שם, הוא ברקע.
המלחינה השכילה להתחבר גם לאיפוק. הפתיחה מאוד מרוסנת. המילים צועדות לאיטן לאורך הבית הראשון, מהמסקנה אל התובנה, סוחבות מטען כבד כלשהו שמורגש בכל הגוף.
הן מזדקפות בכניסה לבית השני, עדיין בקצב מתון, אבל בשורה השנייה של הבית השני, "שינתה את פניה", הפיוט המיוסר בועט.
הייתי רוצה לשמוע את ג'ניס ג'ופלין עושה את זה.

יחד עם הכאב העמום ברקע ועם האקטואליה השורפת, שמשתקפת בבירור כבר בשורה השנייה, קל להגיע איתו לרגשות של ייאוש. זה לא מה שחלמנו ואין אופציות?!
להרבה אנשים ואני בתוכם השיר הזה גרם להרגיש לכודים.
באירועים של השמאל שרנו אותו כשיר מחאה, שיר של באסה גדולה מהמצב.

בדיעבד השיר הוא ההיפך מייאוש. לא שיר של תקווה. אם יש תקווה היא לא מפורשת.
האפקט הוא של השלמה עם מציאות של סבל ומבוי סתום.
הבית השני מדבר על מאבק עיקש. מי שמוכן למאבק עיקש הוא לא אדם מיואש.
למאבק יש גם יעד; "עד שתפקח את עיניה". כלומר, בטוח שתפקח, זה רק עניין של מאמץ.
ואלי זה לא בדיוק יעד אלא בעיקר אמונה.

***
'אין לי ארץ אחרת' כתוב בגוף ראשון. השאלה שהשיר לא עונה עליה היא;
מה אומר לה כשתפקח את עיניה?

***
דה-מרקר קפה

One comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *